עיצוב רכב אחד שיודע


עיצוב רכב כביטוי תרבותי - רואים עליך

כנפיים מודגשות, פגושים אגרסיביים אולי פרנז'ים לאורך החלון הקדמי? איך עיצוב הרכב הוא ראי למה שאנחנו אוהבים


מכוניות הן הרבה יותר מכלי תחבורה. חייבים להודות בזה. אמנם הצד הפרקטי-מעשי של המכונית הוא תחבורתי נטו - בטח בישראל בה התחבורה הציבורית לוקה בחסר - אבל למכונית - כל מכונית יש יכולת מיוחדת ובלתי מוסברת ליצור רגש אצל אנשים. שילוב של מתכת, גומי, פלסטיק ועץ אשר גורם לנו- יצורים מבוססי פחמן - להזדהות או אולי להיפך מזה. הציצו רגע ברשימת פריטי האיבזור של רכב פנאי מודרני. עשרות שורות של מיטב אביזרי הנוחות, הבטיחות והקישוריות שיש. תוכלו לחמם או לקרר מושבים, תוכלו לקבל בלימה אוטונומית בזמן שאתם עסוקים בסמארטפון עם כוח חישוב רב יותר מזה של החללית שנחתה על הירח (מוזמנים לבדוק את זה). אבל באף מפרט, של אף רכב לא תמצאו שורה של - עיצוב. הפריט האחד והיחיד המשפיע ביותר האם אתם תתאהבו במכונית - או שלא.

ולעיצוב אופנות וטרנדים - מה שהיה פעם יוקרתי ונחשק היום פתאום עשוי להיתפס כזקן, מיושן וארכאי. ונתוני המכירות העולמיים מראים שזמנה של הסדאן - תצורת שלושת הקופסאות הקלאסית של מנוע+תא נוסעים+תא מטען - עבר מהעולם בכל סגמנט שיש בו רכבי פנאי או שטח. מכוניות השרד של רק לפני שני עשורים - כאלו ששרי ממשלה התהדרו בהם - היו מעלות היום שכבות אבק עבות אם יצרניות הרכב לא היו חודלים את היצור מזמן.

ומכוניות הן ראשית כל תרבות. קחו למשל את אמריקה של שנות ה-50' וה-60'. פריחה אדירה והתאהבות בחקר החלל ילדו דור שלם של מכוניות עם כנפיים גדולות, צלליות מעוגלות ומוטיבים חזקים מעולם התעופה כולל פנסים אחוריים שנראים כמו מבערים במנוע סילון.

מעבר לאוקיאנוס - באירופה - אותן שנים של אחרי מלחמת העולם יצרו אייקונים רבים שנולדו מעידן של צנע וקושי. מנועים פשוטים מקוררי אוויר, מבנה תכליתי וקסם שממשיך עד ימינו. שתי דוגמאות? בבקשה: חיפושית, דה-שבו ו-פיאט 500. ואפשר לזרוק לקלחת באותה הנשימה ממש גם את הווספה. והמשותף לכולן? מחיר נגיש, עלויות אחזקה הכי זולות שיש ויכולת של בעל הרכב להתמודד בעצמו עם תקלות.

בואו נעבור רגע לאנגליה - המקום בו יש שם נפרד לכל אחד מ-300 סוגים שונים של גשם הוא גם המולדת הכי לא מתאימה (לכאורה) למכונית ספורט דו-מושבית עם גג פתוח. קבלו את ה"רודסטר". אולי בשל העדר השמש האנגלים כל-כך אוהבים אותה ויצרו כלי רכב שמאפשר ליהנות מהאוויר הפתוח במעט הימים שיש שם. והנוסחה של איך צריכה להיות רודסטר היא אחידה וחוזרת על עצמה בכל פעם: מכסה מנוע ארוך ודומיננטי, תא נוסעים דו מושבי הממוקם בשליש האחורי של המרכב ואחריו זנב קצר. השליכו פנימה גם חישוקים עם שפיצים, מרווח גחון מינימאלי, שני צעיפים ומנוע עליז ואתם מסודרים.

והיום הנוסחה הלוהטת ביותר היא של SUV. או רכב פנאי שטח - כאן בישראל. אבולוציה אם תרצו של רכבי השטח הגדולים אשר זכו לעדנה בעשור הראשון של שנות ה-2,000 ועתה כמעט ונכחדו בשל תקנות זיהום אוויר, דלק יקר ופוליטיקלי-אי קורקטנס על רקע השחתת הטבע. אבל SUV זה קול - כי זה אומר על מי שנוהג ברכב משהו אחר. פעם היינו "מהנדסים", "מנהלים", "רופאים" (אלו אפילו זכו לשעוני-עצר מיוחדים בשבילם). היינו מזוהים על פי הגילדה אליה השתייכנו. היום אנו מעדיפים להיות מוגדים על פי מה שאנו עושים בזמננו הפנוי. למשל :"טריאתלט" או "רוכב שטח" או אולי "צפר" - ואם אתם נוסע ב-SUV אתה בהחלט משדר לסביבה שהינך הרבה יותר מעו"ד לדיני חוזים - ומדבקת 42.2 יכולה בהחלט להוסיף. וגם כאן יש קודים לעיצוב: היחס בין שטח החלונות לשטח המרכב וקוטר הגלגלים. האם הגג ארוך ויחסית שטוח. על מרווח הגחון להיות גבוה (אבל לא יותר מדי שלא לפגוע בהתנהגות הכביש של הרכב), ועל הפגושים להראות אגרסיביים עם פסאודו מגיני גחון ועל אמת מגיני גומי ופלסטיק בכל ההקיף התחתון של המכונית. אם אפשרי ניתן לתלות גלגל חלופי על דלת תא המטען (דבר שהולך ונעלם יחד עם ספייר בגודל מלא) אבל כן חובה מסילות לאורך הגג וחלונות מושחרים. הסתכלו סביב הנוסחה הזו חוזרת על עצמה בכל SUV. הנעה כפולה או יכולת שטח אמיתית כבר הפכו למשניים לגמרי - רוצים להיראות כאילו המהות פחות חשובה - וגם זה אומר עלינו משהו.

ממכוניות באורך 7 מטרים של לפני משבר הנפט באדיבות מלחמת יום הכיפורים, דרך מכוניות מקסימות ומינימאליסטיות, ועד ל-SUV של ימינו - לכל דור יש את תרבות הרכב שלו ואת ההעדפות העיצוביות המיוחדות לו. בתוך אלו נמצא את הקודים האופייניים לכל מותג - פרטי עיצוב אשר יוצרים זהות מובחנת כזו שתאפשר לכם לזהות את המכונית שלו גם מעבר למגרש חניה עמוס וממרחק שלא מאפשר לראות את הסמל. למשל שפה עיצובית של מכוניות אופל משנות ה-70' - אייקון כמו אופל מונזה עם חלון אחורי משתפל, קורות דקות למראה ואפילו לוח מחוונים דיגיטאלי שעימו מונזה הייתה מהראשונות להציע אז. קו מתניים מודגש, כנפיים מצידי הסמל ואפילו להב המפלח את צידי המרכב ופס לאורך מכסה המנוע - כולם מילים שהיו בשפת העיצוב של אופל עוד מה-GT המדהימה של שנות ה-60' - ומשולבים בדגמי אופל המודרניים. עיצוב שמחבר את הדגמים החדשים עם המורשת, מסר האיכות והעוצמה העומדים בבסיס אופל מזה מעל ל-100 שנים.