קרוסלנד X אחת שיודעת


זה הקטן גדול נהיה
לפעמים החיים הם בבואה של הקרוסאובר שלך. או להיפך, אני לא בטוחה. מה שבטוח זה שתביאי אחד כזה הביתה ולא תהיה עוד מגניבה כמוך בכל העולם

׳חכי שניה, אני אפתח לך את הדלת׳ הוא רץ לפניי, ואני חשבתי ׳איזה ג׳נטלמן, איזה חינוך׳, באמת הרגשתי את הגאווה פועמת בי, אבל כשהגעתי אל הדלת היא היתה סגורה. הוא עמד מצידו השני של הקרוסלנד X, הוא פתח לי את הדלת של הנוסע, ראשו בולט מעל הרכב והוא שולח אליי מבטים מתחננים ומתחנחנים ׳נו, אמאאאא….׳


מה עושים עם מתבגר עם רשיון טרי שאמא שלו הביאה הביתה קרוסאובר חדש מהניילונים לניסיון לסופ״ש? אז אמרתי את הדבר היחיד שאפשר להגיד במקרה הזה: ״רוצה את המפתח? תגיד עכשיו מי האמא הכי מגניבה ביקום כולו״ והושטתי את המפתחות תוך סחיטת נשיקה נלהבת על הלחי. לא ממני הוא התלהב כמובן, אלא מההרכב.

׳אתה קולט מה זה?׳ אמרתי לו כשהניע, ׳בגילך אבא שלי לא הסכים לתת לי את המפתחות לטרנטע שלו ואתה מתיישב עכשיו על מושב הנהג של קרוסלנד X חדשה. מזל שיש פה כאלה מערכות בטיחות מתוחכמות שאין שום סיבה לדאגה, בלימה אוטומטית במצב חירום, שמירה על נתיב, התרעת עייפות׳
׳cool׳ הוא ענה ביובש, ואני רציתי להוסיף ׳וחוצמזה שאני סומכת עליך׳, אבל זהו, המפתחות כבר היו אצלו, המנוע השמיע את הנהמה הראשונה, היד כבר רפרפה על מסך הטאץ׳ הגדול והראש היה טרוד בבחירת הפלייליסט המושלם לפאסון של הג׳יפון עד שהוא כבר מזמן שכח מהטרנטע, כלומר… מאמא שלו.

׳אתה שומע?׳ ספק שאלתי ספק אמרתי, ׳מרווח פה, נכון?׳ ניסיתי לגרור אותו לשיחה על רקע רגליו הארוכות שלרוב לא מוצאות מנוח בין ההגה לדוושה וראשו שנוטה לגרד את תקרת הרכב במשפחתית שלנו. נחלתי חוסר הצלחה משווע. האמא הכי מגניבה ביקום לא יכולה להתחרות בקדחת הגאדג׳טים של בן 17 וחצי שקיבל לידיו הגה עם תצוגה עילית, בקרת אקלים וגג שמש פנוראמי. לא חשוב, העיקר שאני ראיתי שמרווח לו.עשר דקות לתוך הנסיעה והיצרן התקשר. לא של הרכב, של הילד.

׳אני בא לאסוף אותך, אבא. אמא הביאה קרוסאובר אש.׳׳האמא הכי מגניבה ביקום׳, הזכרתי, אבל הוא כבר היה עסוק בתקשורת עם האפליקציה שתכוון אותו אל אבא שלו, למרות שהוא יודע בדיוק איך להגיע.

הגענו. היצרן נכנס למושב האחורי. ׳מגניב מה שהבאת הפעם׳ הוא אמר לי, ולפני שהספקתי לבקש שיגיד מי האישה הכי מגניבה ביקום, יורש העצר הפטיר ׳אל תגיד מגניב אבא, כבר לא אומרים מגניב.׳ מיד הבהרתי לעצמנו את תמונת מצב: בקרוסלנד אחד יושבים נהג צעיר ושני טרנטע. וואלה, יופי.

בכל אופן, היצרן דווקא ידע להעריך מצוין את המרווח הגדול במושב האחורי ומיד התחיל בחישובי גודל תא המטען שלשמחתי ידעתי לספר לו שהוא גדול ומרווח, 410 ליטרים ליתר דיוק, ותודה רבה על הזכרון הפנומנלי למספרים ופרטים שאף אחד לעולם לא זוכר.

אחרי 7 דקות במושב האחורי זכר האלפא התחיל לחוש בצורך לאחוז בהגה והנהג הצעיר נאלץ לנטוש את העמדה.
׳בוא׳נה! את בטוחה שזה מנוע 1.2 בסך הכל?׳
׳כן, טורבו׳, עניתי, יודעת שמחכה לי עכשיו הרצאה על הטכנולוגיות החדשות שמכניסות כוח גדול בנפח מנוע קטן, על חסכון בדלק, עיצוב רכב, גריל, ג׳אנטים, מכוניות חכמות וכמה שהעולם הזה התקדם מאז ימי הטרנטע של אבא שלו כשכולם חשבו שחייבים מנוע 1600 כדי להגיע לאילת.

׳מספיק׳ אמרתי לעצמי, ׳הייתי נחמדה, שילמתי את חובי לחברה ועכשיו הגיע הזמן להחזיר את המפתחות לידיי׳.
׳אתם שומעים, אהובים שלי,׳ אמרתי לשניהם, ׳אני רק רוצה לקפוץ פה לקניון, יש שתי חנויות עם סיילים שאני חייבת לבדוק ואחר כך קבעתי עם לולה לקפה וקשקושים. תצטרפו אלינו בכיף, נכון?׳
תוך שתי דקות שניהם ירדו בהתנדבות בתחנת האוטובוס הקרובה, אני עברתי למושב הנהגת, כיוונתי את המראות, הנחתי את הנייד על משטח הטעינה, בחרתי את הפלייליסט המושלם לנסיעה לים והתחפפתי משם. ואני יכולה להשבע שכשחלפתי על פני הקניון אנשים הסתכלו מצדי הדרך ומחשבה אחת עברה לכולם בראש ׳איזו אמא מגניבה זאת!׳ ואולי זה היה רק בראש שלי.

עדכן פרטיך ונשמח לחזור אליך בהקדם